העולם היהודי, על כל עדותיו ומגזריו, עומד המום בעקבות הסתלקותו של נשיא מועצת חכמי התורה, הגאון הגדול שהשקה מי תורה לעדרים למעלה משבעים שנה, הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה.
ההלם הגדול הוא בשתיים: על עצם הסתלקותו, על החיסרון הגדול והחלל הענק שנפער עם פטירתו; אך גם על גילוי החיבה והקשר העז של המוני בית ישראל שנהרו להלווייתו במאות אלפים, (עד להערכה שמדובר על כמיליון איש כ"י), ונתנו לרב את הכבוד הגדול, מתוך אחדות המחנה, בצורה מיוחדת ובלתי רגילה.
אמנם הרב זצ"ל היה יחיד ומיוחד במינו, אך בשעת התעוררות מיוחדת זו, יש גם לנו ה"קטנים", הכח והחובה, ללמוד ולקבל על עצמנו החלטות חשובות ותקיפות, בהנהגתנו ובעבודת ה' שלנו, לאור מה שראינו בהנהגתו.
נאמר בספרים הקדושים, ש"לך לך" מסמל את ירידת הנשמה לעולם הזה, בזמן הלידה. והוא הציווי: לך לך – מלמעלה למטה. כאשר הנשמה יורדת ממקומה ומקורה שתחת כסא הכבוד, אל הארץ הזו החומרית והגשמית. כאשר כדברי חז"ל, צועקת הנשמה: ווי!!, כמה גדולה היא הירידה. אך מיד לאחר הלידה, מתחיל סדר של "לך לך" – חדש, מלמטה למעלה, הליכת הנשמה יום יום בדרכי התורה והמצוות, כאשר הינה בעליה מתמדת, בקדושה ועבודת ה'; והפיכת העולם כולו, לדירה לה' יתברך. עד להשלמת עבודתה, כאשר היא שבה אל בית אביה כנעוריה. "אל הארץ אשר אראך", דבר המסמל את הסתלקות הנשמה מן הגוף, לאור באור ה', בארץ העליונה.
ענינים אלו נרמזים, בתיבות "לך לך" – הכפולות. כי כפל זה רומז, על שתי ההליכות הנ"ל. וכן "לך לך" בגימטריה 100 , שמורה על שלימות העבודה, שעל האדם לבצע בעולם הזה. כן רומזת לנו התורה, שהיות שאברהם אבינו, היה אז ביציאתו מחרן, בגיל 75 שנה, כפי שמופיע בתחילת פרשתנו. ושני חיי אברהם היו 175 שנה, נמצא שנותרו לו 100 שנים להשלמת שליחות זו, כמנין "לך לך".
יש גם הדורשים שכאן מרמז לו הקב"ה, שהברכה "ואעשך לגוי גדול" הכתובה בראשית פרשתנו, שעל כך דרשו רז"ל -"שהבטיחו על הבנים", יתקיים בלידתו של יצחק, כאשר אברהם אבינו יגיע לגיל מאה. שהיא כנ"ל, הגימטריה של המילים "לך לך".
השפעתו של אברהם אבינו ופעלו הגדול, היו על העולם כולו ולדורי דורות. וגם כאן שואלים אנו: כיצד נוכל אנו ה"קטנים", ללמוד מ"האדם הגדול בענקים", אברהם אבינו, ללכת בדרכיו ולהשפיע קדושה על כל סביבותינו?!. ועל זה נאמר בספרים הקדושים, ש"שמץ מנהו", משהו ממנו, מאיר לכל יהודי ויהודי באשר הוא. ובפרט שנקרא הוא: אברהם "אבינו"!, וידוע, ש"האב מוריש לבנו וכו". ובכל יהודי ישנה ירושתו של אברהם אבינו, באמונה, בחסד; ובכח להשפיע על כל העולם.
כן גם אנו בזמננו, כאשר ראינו בעינינו את השפעתו הגדולה של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, על רבים רבים מכלל ישראל, ללמוד תורה וללמד, לשמור ולעשות. נותן הדבר כח ותוקף, לפעול ולהתחזק, באופן של "לך לך"!, המורה על עליה והוספה מתמדת. אל לנו להסתפק בהישגים של אתמול ושל לפני חודש. הן בנוגע לעצמנו, בלימוד וקביעות עיתים לתורה; וקיום המצוות ברצון וכראוי, שפעלנו עד עתה, אלא להוסיף עוד ועוד חיל בלמוד התורה, בכמות ובאיכות; ולהוסיף בקיום המצוות, בהידור, והידור שבהידור! מתוך שמחה, אמונה שלימה ובטחון בה'. והן בנוגע לבנינו, בנותינו ומשפחתנו. וכן כל הסובבים אותנו, שכנינו, תלמידינו ומושפעינו. להיות עבורם "דוגמה חיה ומאירה"; ולהקרין עליהם תורה וקדושה, מתוך אהבה וקירוב.
וכפי ששמענו מהרב עובדיה יוסף זצוק"ל, כאשר ביקרו אצלו רבני חב"ד, שדבר מתוך אהבה על גודל הערצתו לרבי מליובאוויטש, על הרבצת התורה של הרבי בכל העולם. והתבטא על כך בזה הלשון: "אשריכם ואשרי חלקיכם! תעמוד זכותו של האדמו"ר מליובאוויטש, שעשה את הדברים האלה. הוא הרבי, יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל. לא קם כמוהו!. עד עכשיו כל העולם כולו, כל יושבי תבל נהנים מזיו תורתו. והמשיך.."אשרי חלקיכם ומה נעים גורלכם, שאתם מסתופפים בצילו של אותו צדיק; והולכים בדרכיו, להגדיל תורה ולהאדירה; ולזכות את הרבים".
ובטוחים אנו, לאור הדברים הנפלאים האלה, שה' יתברך יסייענו ויהיה בעזרנו בזה; ובעזר כל אחד ואחת מישראל. וכפי שמרגלא בפומיה של רבי עובדיה זצוק"ל, – שאני הקטן זכיתי במהלך שנים רבות, להשתתף באופן קבוע בשיעורו בליל ש"ק, בישיבת פורת יוסף בירושלים תובב"א – שהיה מצטט את הפסוק: "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום". להורות כמה גדולה האפשרות שלנו, להוסיף באופן מתמיד בקדושה, לגדול ולצמוח בתורה ויראת שמים; ולהשפיע בזה רבות על כל סביבתנו. עד שיקויים המשך הכתוב: ".. אני ה' בעיתה אחישנה", בביאת משיח צדקנו. והקיצו ורננו שוכני עפר, במהרה בימינו אמן.
