לפי העדויות בית חב"ד היה יעד מתוכנן בצורה מדוקדק ע"י המחבלים, חשים אנו בכך עוד יותר את המלחמה של החושך כנגד האור והקדושה. ואת כוחות הרשע שרצו לכבות את נר ה' ואת האור הזורח והמאיר בעבודתם של אותם שלוחים יקרים הי"ד, ככל אחיהם השלוחים שיחיו – ויבדלו לחיים טובים וארוכים – בכל מרחבי תבל בשליחות הרבי.
יחד עם הזעזוע, הכאב והזעקה, ברור לנו ואנו נחושים בע"ה, שאסון זה לא יפיל את רוחנו ולא ירפה את ידינו ח"ו. ואדרבה! – לעילוי נשמתם ולהשלמת חסרונם; וכפי הוראות הרבי לנו באירועים כואבים בעבר – יביא הדבר לתוספת כפולה ומכופלת בעבודת השלוחים שיחיו, בהפצת והגברת אור התורה ומצוותיה, מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל אמיתית. בכל האמצעים האפשריים; ובמסירות אין קץ; בכל מקום בו נמצא יהודי הזקוק לעזרה חומרית ורוחנית גם יחד.
אנו מאמינים בדברי הרבי שהסביר בזמנו, שלאחר "מידת הדין" מתגלית "מידת הרחמים". ועל כן זה הזמן ממש לצפות ולהתפלל לישועת ה' הקרובה. ובהמשך לכמה ניסים גלויים שהתרחשו בזירת האירוע, מהצלתו המופלאה של הבן התינוק מוישי שיחי', וכן הצלתם של אורחים רבים שהיו באותו ערב בבית חב"ד ועזבו את הבית רגעים ספורים לפני הטבח. כן יביא בע"ה קרבנם הקדוש ישועה גדולה לכל בית ישראל עד לגאולה הקרובה ע"י משיח צדקנו, במהרה מיד ממש.
ולשאלת רבים, מהו תפקידנו לעת כזאת, מה מוטל עלינו לפעול בעקבות האירוע הנורא, ובמה נדליק נר לזכות ולזכר הקדושים. המענה הוא להוסיף מעשים טובים בין אדם לחברו ובין אדם למקום, לפי הצוואה הקדושה שהשאירו לנו הרב גבריאל ורבקי ע"ה. להוסיף בנר מצוה ותורה אור, כל אחד ואחת לפי יכולתם ומתוך אהבת ישראל אמיתית לכל יהודי באשר הוא.
אותם שבתחילת הדרך ביהדות יוסיפו וישתדלו להשתלב במבצעי המצוות הכלליים עליהם עורר הרבי תמיד, לימוד תורה, הנחת תפילין, קביעת מזוזה, נתינת צדקה, רכישת ספרי קדש, חינוך יהודי ואהבת ישראל ובשלושת המצוות המיוחדות לנשים: נר שבת ויו"ט, כשרות האכילה והשתיה וטהרת המשפחה. ובודאי שלוחי בית חב"ד בנתניה ובכל מקום, ישמחו להגיש עזרה והדרכה, לכל הפונים אליהם, בזאת ובכל ענין.
זו תהיה התשובה הניצחת שלנו לכל אותם צוררים המתנכלים אלינו רוחנית ופיזית, ובזה נקים גלעד נצחי, לזכות ולזכר הקדושים. בבחינת "בדמייך חיי… בדמייך חיי"! וביתר שאת וביתר עוז.
כידוע עורר הרבי על כך שהשנה שלאחר השמיטה (שנה זו) נקראת "שנת הקהל". שבה היו מתקהלים כל העם באחדות מלאה בבית המקדש. והמלך היה קורא בפניהם פרשיות בתורה במעמד מיוחד ומרטיט שהזכיר לכולם את מעמד הר סיני. וכפי שנאמר בענין:" למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת" (דברים ל"א י"ב)
כולנו תפילה שבשנה זו ממש, ובאופן של חיזוק, אחדות ואור, נזכה לראות את המלך המשיח בראשנו, בגאולה השלמה ובבנין מקדש השלישי, במהרה בימינו אמן.
(הטור יתפרסם אי"ה בגיליון הקרוב של עיתון השבת בנתניה)
