"אני ממש מרגיש יהודי גאה להיות חבר של רב שכזה"

יום הכיפורים נגמר ויש לי כמה תובנות מאד מוזרות.

ביליתי את כל היום בבית הכנסת ובין תפילה למזמור בחנתי את האנשים שמגיעים לתפילות

בית חב״ד בעיר הימים בנתניה הפעיל בית כנסת באוהל עצום וממוזג, האוהל מכיל כ-500 כסאות לגברים ונשים. הגיעו כל עם ישראל בגוונים והצורות האפשריים. הרבה עולים מצרפת במבטא המקסים שלהם, צעירים עם שיער ארוך ועגיל באוזן, מתפללי סופ״ש כמוני עם כל הציוד התקני (טלית כיפה), אנשים מבוגרים עם כיפה ותיקה וטלית בר מצווה.

אבל יותר מכולם משך את תשומת ליבי איש בשנות השישים, הוא הגיע הבוקר לבוש בג׳ינס וחולצה כהה (כולם נוהגים ללבוש לבן ביום הכיפורים), התיישב לפני ולא לקח סידור תפילה. כשכולם קמו אף הוא רם, כשזמרו ניגון ראיתי את השפתיים שלו נעות בקצב. בשלב מסויים הצעתי לו סידור תפילה אך הוא סרב.

לקראת השעה 11:30 הגיעה זמן תפילת יזכור. האיש הוציא מכיס חולצתו דף עתיק יומין בצבע חום, מקופל ומודבק בנייר דבק. הוא פרש את הדף, התפלל כולו בכוונה גמורה והיה כולו התוך התפילה. מיד לאחר תפילת יזכור הוא קם ויצא מבית הכנסת. 

יהודי זה אחד שמוצא את הנקודה הכי קטנה וארעית שמחברת אותו לשורשים הקדמוניים שלו, בין אם בתלבושת רב וחסיד, בין אם כיפת סופ״ש ובין אם פעם בשנה לאמר תפילת יזכור על הורים או יקירים אחרים שאינם.

חוץ מההתבוננות, היתה חוויה מיוחדת במינה, מאות גברים ונשים בתוך האוהל שהפך לבית כנסת, מאות מחוץ לאוהל כיון שלא היה מקום בפנים, צימאון של אנשים חילוניים לחלוטין לחוש את החג הקדוש.

כל זה מתחיל ונגמר בשליח חב״ד כאן בנתניה בעיר ימים, שהצליח בתוך ארבע שנים להגיע להשגים ומעשים שאחרים לא יצליחו בגלגול חיים כפול.

הרב שניאור ברוד שנראה ממש בחור צעיר, הצליח ביחד עם אשתו להתחבר למאות משפחות בשכונה, ללא כל עזרה מאף גורם ו/או עיריה. בלי מבנה של קבע, כנגד כל הזרמים והפוליטיקאים, רק ברצון ובכוונה באיכויות של רץ למרחקים ארוכים. שום דבר לא מרפה את ידיו והכל אצלו יקרה בעזרת השם ואכן קורה.

מאות משפחות שלא היה להן מקום להגיע ביום הקדוש זכו למקום תפילה בלי שריון מקומות, בלי התחייבויות, בלי תוכחות על שלא מגיעים במשך השנה, פשוט בית פתוח לכל יהודי.

אני ממש מרגיש יהודי גאה להיות חבר של רב שכזה ולהיות חלק מקהילה של אנשים כמוני-קצת שומרי מסורת, קצת שומרי מנהגים וחגים, לא אוהב כפייה דתית אבל מבין את חשיבות הדת ונהנה להגיע לתפילות מתי שמתאים לי.

גמר חתימה טובה!