”כאילו טוב, אבל..”

שאלה:

יש לי שאלה מורכבת. מצד אחד בחיים שלי הכל נראה טוב. אבל באמת- ממש לא טוב לי. אני לומדת מקצוע קשה (שבפועל הבנתי שבחרתי בו בכדי לרצות את ההורים..), אבל אין לי אומץ לעזוב, אחרי שכבר השקעתי שנה שלמה. אני מרגישה די לבד. ההורים שלי מנסים לתמוך, אך אני מרגישה מולם כמו ילדה קטנה, שהם לא באמת סומכים עלי. הם מנסים לכוון אותי, אך לכיוונים שהם מאמינים בהם, ולא תמיד נוח לי בשיחות הללו, ויותר מזה, לפעמים יש לי צורך להתנתק מהם קצת. אני מרגישה שיש בי הרבה כוחות, שלא באים לידי ביטוי.
ושוב, מבחוץ נראה שהכל טוב, חברות. משפחה, לימודים, אבל בנפש שלי פשוט קשה לי וכואב. ואני מרגישה שאף אחד לא מבין… יש לך דרך לעזור לי? תודה!

תשובה:

שמחתי לקבל את שאלתך שמעידה בעיני על גדלות ועוצמה פנימית. על שאיפה לברר ולהתפתח בכנות.

בדברייך אכן תיארת מצב מורכב. מצד אחד נראה מדברייך שהכל- "בסדר", מציאות חייך החיצונית היא חיובית למדי. אך מהצד השני, מתעורר בתוכך קול פנימי שאינו מסופק, לא מרוצה, לא רגוע ובעיקר- לא שמח. תחושה שמשהו פנימי ומהותי, חסר.

כפתיחה לדברים, חשוב לי לומר לך שאת לא לבד. הרבה אנשים יוכלו להזדהות עם הפער שציינת, בין החיים "בחוץ", לבין התחושה מבפנים. יתרה מכך, אני מעריכה מאוד את העובדה שאת קשובה לפער הזה, ורוצה לעשות דרכו שינוי וצמיחה.

אני רוצה להתייחס לקשר עם ההורים. תיארת כי הורייך מנסים לתמוך, לדאוג ולכוון אותך, אך לא תמיד את מקבלת מכך הרגשה טובה. יתרה מכך, ציינת את תחושתך כי הם אינם סומכים עליך, ומולם את מרגישה קטנה.

מתוך אלו "שמעתי" את ההתנגדות שלך לדברים הללו. שמעתי גם את המקום שמבקש, שצועק בשקט- אני רוצה להאמין בעצמי. אני רוצה לבחור בדרך שלי! תנו לי לצעוד ולחפש את הכיוון שהכי טוב ומתאים לאישיותי הייחודית שלי. תנו לי להתחבר לכוחות שבי.

ואת צודקת. הנשמה שלך רוצה את המרחב שלה. הנשמה שלך מחפשת את המקום שלה, מחפשת לבטא את עצמה, לממש את הכוחות הגדולים שנמצאים בה. היא איננה רוצה "לרצות" את כולם. להיות טובה עבור כולם- מתוך דברייך נשמע שאת חפצה למצוא את המקום שלך קודם כל- עבור עצמך.

הזעקה הזו יכולה להכאיב, לייסר ולבלבל. אך יחד עם זאת, זוהי גם קריאה של חיים. קריאה שמאותתת על החיבור שלך לעצמך. על חיפוש כנה וחיים של משמעות. ונראה שלשם את חותרת. לא לחיות "בכאילו הכל טוב"- אלא לחיות במקום אמיתי ושליו- שטוב.

השאיפה הזו היא שאיפה יקרה וחשובה- אל תרפי ממנה. זו שאיפה של גדלות, של מסירות ורצון אמיתי לצמיחה ומימוש הייעוד בעז"ה.

וכעת נוצרה לנו שאלה חדשה, איך עושים זאת? כיצד מחפשים את הקול האישי? וגם איך ניתן להתנתק ממה שמצפים ממני, ומתחברים למה שאני רוצה מעצמי?

נדמה שלשאלה זו אין תשובה חד משמעית. התשובות הן אישיות לכל אדם, אך בעז"ה אנסה לתת לך קריאות כיוון.

ראשית לכל, הינה ההבנה ששינוי לא עושים ב"בום". שינוי וחיפוש שכזה הוא הדרגתי. יתרה לכך, עצם החיפוש שלך, הוא כבר התחלה של שינוי. תתני זמן לשאלות, לתהיות. הן יוצרות בתוכך את הצינור, את הפתח לשינוי שבו יבוא בעז"ה.

בהמשך לכך, אני מאמינה כי אינך חייבת לעזוב את הלימודים, אלא ליצוק לתוכם חיות ושמחה. אולי לנסות לשלב בתוכם דברים נוספים שיעשירו את יומך. ואולי לחפש את נקודות האור, את הדברים שכן יכולים למלא אותך ולעניין.

ומעבר לכך, חשוב שתזכרי כי הלימודים הם רק משהו נקודתי כרגע. הם סימפטום לחיפוש פנימי עמוק יותר. הכוחות שלך, התפקיד שלך בעולם- הוא גדול ורחב ובוודאי שהם אינם מקבלים את ביטויים רק מתוך הלימודים.

לכן נדמה כי השלב הראשון, כפי שכתבתי, הוא ליצוק לחייך תוכן נוסף, משמעות ושמחה. זה יכול להיות על ידי קריאה משמעותית עבורך. מפגש עם אנשים שאת מעריכה ואוהבת. חוויות נוספות שתכניסי ליומיום שלך. ובכלל, זמן איכות עם עצמך. זמן של הקשבה פנימית, של תפילה, של הרפיה.

אני מאמינה כי תהליך שכזה יכול להוביל אותך לצמיחה נוספת. לחיבור ובעז"ה לשמחה ועשייה.

בדברייך ציינת כי את מאמינה בכוחות הרבים שיש בך, אשר כרגע אינם יוצאים לידי ביטוי. אין ספק כי האמונה שלך היא חשובה מאוד. היא הפתח המרכזי לביטוי הכוחות באמת.

כשלב נוסף, אולי כדאי לך לשבת עם עצמך, ולעשות סדר פנימי באותם כוחות, יכולות ועוצמות שאת מזהה בתוכך. החיפוש והזיהוי הנקודתי יותר, יוכלו לסייע לך למצוא את השבילים הנכונים לממש אותם. להגשים את הייעוד שלך, ולבטא את כוחות בעולם.

ולסיום, אזכיר לך את ההבנה החשובה, כי הערך שלך אינו תלוי בשום אדם. גם לא באבא ואמא. הערך שלך, והכוחות שלך הם מתנת שמיים שקיבלת. תמשיכי להאמין בעצמך. תמשיכי להקשיב לקול הפנימי שדוחף אותך להתפתח. לגלות. ולמלא את העולם באור.
ולסיום באמת… אם לאחר זמן תרגישי את אותן התחושות, אולי כדאי לפנות ליעוץ חיצוני, שיסייע לך לברר את רצונותייך ואת השבילים המתאימים לך.

העולם זקוק לכך…

מאחלת לך שמחה רבה, הגשמה, הצלחה וצמיחה כנה.
שלך,
אודליה.

אודליה מימון (MA) מטפלת זוגית ואישית. מנהלת מרכז  "אוצרות פנימיים" .